שלום, מרדכי

בן מרים ואליעזר, נולד בשנת תרפ"ה (1925) בעיר איזמיר, תורכיה. עוד בהיותו ילד הירבה לקרוא, וכשאביו סירב לתת לו כסף לקניית ספרים, בטענה כי הוא זקוק יותר לנעלים, השיב: "מוטב שאלך יחף ובלבד שיהיו לי ספרים". לאחר שסיים את בית-הספר היסודי נאלץ להיכנס מיד בעול העבודה. הוא עבד בחייטות, כל מה שהשתכר מסר להוריו ולא השאיר לעצמו אף פרוטה. שנתיים שירת בצבא התורכי ומששוחרר הצטרף אל שורות ההגנה היהודית בתורכיה, שהתקיימה במחתרת.

ב-29.9.1948 העפיל לארץ באונייה של ה"הגנה", ובבואו הצטרף מיד לצבא הגנה לישראל והוצב בחטיבת ירושלים. במכתב להוריו כתב: "הנני בן-האדם המאושר ביותר. סוף-סוף התגשם החלום שלי. תארו לכם: אני נמצא רק בין יהודים". ולהלן הבטיח להם: "בעוד זמן קצר אביא את כולכם ארצה". מרדכי נהרג באופן טראגי ביום כ"ט בכסלו תש"ט (31.12.1948) בשעת אימונים בירושלים, בחורשת שנלר, כאשר נתקל בפגז ערבי חי שהיה מונח על הארץ. הפגז התפוצץ ובהתפוצצות קיפח מרדכי את חייו. נקבר בשייח'-באדר ב'. שמונה חודשים אחרי מותו הגיעו הוריו לארץ.

ביום י"ז בסיוון תשי"א (21.6.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)