שיף, ראובן (רד)

בן שרה ומשה, נולד בחודש פברואר 1926 בקנדה.

בימי מלחמת-העולם השנייה החליט להתגייס, ובמלאות לו חמש- עשרה שנה התייצב בלשכת הגיוס, שינה את גילו וזייף את חתימת אביו, וכך נתקבל לצבא. בתום האימונים נשלח לאירופה בתפקיד סמל ומקלען בחיל-הרגלים. השתתף במסע הניצחון והכיבוש.

עם סיום המלחמה חזר לקנדה. שם עבד במסעדה של אחיו, אך לא מצא לו מנוח מאחר שנתעוררה בו ההכרה הציונית והחליט לעלות לארץ-ישראל. ראובן הצטרף למלחים מלווי אוניות-ההעפלה והגיע לארץ באוניית-המעפילים "גאולה". בינואר 1948 נתקבל לקיבוץ מעין ברוך, בימים קשים לחברי המשק, ימי קרבות בגליל. מבין חבריו המלחים נשאר היחידי בקיבוץ, כי התקשר למשק ולחברים. החברים קראו לו בשם- חיבה "רד" (אדמוני).

בימי הקרבות הקשים ברמות נפתלי התנדב לצאת לעזרת המקום ולאחר זמן קצר גמלה בלבו ההחלטה להתגייס לצבא. לאחר הגיוס הצטרף לחטיבת הנגב, ליחידת "חיות הנגב". הוא לא ידע פחד ובכל מצב היה שקט ורגוע כי, כפי שציין, התרגל כבר לקרבות, אך לא אהב לספר את אשר עבר עליו בחזית באירופה. ראובן נפל בפשיטה על ביר אבו-ג'אבר ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948). נקבר ברוחמה.

זכרו הועלה בחוברת-זיכרון "על מות" של קיבוץ מעין ברוך.

ביום כ"ט באייר תש"י (16.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)