פפר, פרדי

בן לינה וחיים, נולד ביום כ"ד באלול תרפ"ט (19.9.1929) בקאסל שבגרמניה. שנות נעוריו עברו עליו בתופת של מחנות הריכוז; לאחר השיחרור מהמחנות עבר עם משפחתו להתגורר באנגליה ואז החליט להתנדב לעזרת מדינת ישראל והצטרף לשורות המח"ל. הוא התגייס לפלמ"ח ליחידה שנודעה לימים בשם "הקומנדו הצרפתי". היתה זו קבוצה בחטיבת הנגב, שאנשיה היו ברובם ותיקי המחתרת הצרפתית נגד הכובש הגרמני במלחמת-העולם השנייה; חלק אחר הגיע ממדינות צפון אפריקה וממקומות אחרים. מפקד היחידה, שמנתה כשבעים-שמונים לוחמים, היה קתולי אדוק, שהאמין ברעיון הציוני ובא ארצה על-מנת לעזור לעם ישראל במלחמה על קיומו. השם ניתן להם על-ידי אנשי הפלמ"ח, שראו בהם משהו שונה, בעיקר בגלל לבושם, שהיה מורכב מבגדים מנומרים, נעליים בעלות סוליות קרפ וסכין קומנדו בחגורם.

היחידה השתתפה בכיבוש באר שבע בעת מבצע "יואב". במסגרת מבצע "חורב", לסילוק הצבא המצרי מתחומי ישראל, הוטל עליה לכבוש את משלט י"ג, שהיה המערבי במשלטי הת'מילה. אנשי היחידה כבשו את המשלט ועמדו בהתקפות-נגד מצריות, שנערכו בכוח רב, שעלה עליהם במספרו ובציודו, עד שנאלצו לסגת.

ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948) נפל פרדי בקרב עם רבים מחבריו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקיבוץ רביבים.

שמו הונצח בספר התורה לזכר הנופלים במלחמת הקוממיות.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)