נולד בעיירה נובי סונץ' (או נובי צאנז) בדרום פולין ב-18/12/1925
היגר בגיל 3 לבלגיה והשתקע עם משפחתו באנטוורפן. התחנך בביה"ס "יסודי התורה" ובגיל 16 בביה"ס למסחר בעיר.
אביו, חסקל (יחזקאל), יליד 1899, עבד כפועל בתעשיית היהלומים.
אימו, פרימת לבית הולנדר, ילידת 1895 הפעילה סלון לסריגה ותה בקומת הקרקע בבניין בו התגוררו.
אביו נלקח בחודש יוני 1942 לעבודת כפייה לבניית ה"קיר האטלנטי" עבור ארגון טוד. ב-31.10.1942 הועלה בצפון צרפת על טרנספורט מס' 17 ונמלט ממנו לאחר עצירה במכלן. הסתתר למשך שלושה וחצי חודשים בבריסל. הוא נעצר ב-12.2.1943 בבית קפה בבריסל ונשלח למחנה האיסוף במכלן. הועלה על טרנספורט מס' 20 (הטרנספורט שהותקף) שיצא ב-19/3/1943 בקרון המיוחד (Sonderwagen) וחוסל מיד עם הגעתו לאושוויץ ב-22/4/1943.
יוסף, אימו פרימת ושתי אחיותיו, לינה ודבורה, נעצרו בביתם באנטוורפן ב-25/9/1942 והועברו למחנה האיסוף במכלן. הם הועלו על טרנספורט מס' 11 שיצא למחרת והגיעו לאושוויץ ב-28/9/1942.
הוא הופרד ממשפחתו ולא זכה יותר לראותם .
קועקע על זרועו במס' 66200 ושהה במחנה הראשי עד לשחרור.
עבד במספר קומנדו לעבודה: ייבוש ביצות, איסוף תפוא"ד, ניסור עצים, פירוק משאיות. תקופה קצרה עבד ב"קנדה" ולאחר מכן הועבר ל"מכבסה החדשה" ולקומנדו החיטוי.
כשבוע לפני שחרור המחנה נמלט עם קבוצה בת 10 איש ליערות ושם שוחרר ע"י הצבא האדום.
כנגד כל הסיכויים, שרד יוסף 28 חודשים במחנה אושוויץ.
הוא טופל בביה"ח בשטח המחנה ולאחר מכן סייע בטיפול שאר האסירים.
עזב את המחנה ביוני 1945 ושב לבלגיה.
במלחמת השחרור היה אחד מ-150 המתנדבים מבלגיה שפעלו במסגרת המח"ל. הוא נשלח למחנה Grand Arénas ליד מרסיי והועבר למחנה אימונים "דפנה" ליד אקס- אן-פרובנס בדרום צרפת.
הגיע לארץ ב-1/6/1948 על האונייה S/S Endeavour וגויס ב-4/6/1948 במחנה תל ליטווינסקי.
קיבל את מ.א. 73678.
הועבר תחילה לחזית ירושלים ופעל על כביש "בורמה", שהה באזור בית סוסין וליווה שיירות עד לירושלים. אולם לאחר שבועיים ביקש העברה לפלמ"ח.
עבר אימון של 3 ימים (במקום חודש שהיה מתוכנן) והוצב בגדוד השמיני של חטיבת הנגב.
לחם בחטיבת הנגב בין סוף יוני 1948 ועד לסיום המלחמה.
חצה את הקווים לנגב המנותק ליד משטרת עיראק-סווידאן.
נשלח לתגבר את כפר דרום הנצור, אך החבירה הלילית לא צלחה. הוא הועבר בהמשך לגוש בית-אשל/נבטים המנותק בעצמו מהנגב.
השתייך למחלקה שפיטרלה בין בית אשל לנבטים עד אוקטובר 1948. תפקידה היה להעניק ביטחון היקפי לגוש, לחסום אליו חדירות, למנוע מיקוש ולהעביר לבית אשל אספקה, תרופות ותחמושת. בנוסף תגברו אנשי המחלקה את מגיני בית אשל ופינו פצועים לנבטים.
השתתף בכיבוש באר שבע באוקטובר 1948 ובמבצע "לוט" לסדום כמקלען בג'יפ.
הועבר ל"קומנדו הצרפתי" ולקח חלק בקרבות הקשים בגבעה 13 א-ת'מילה וביר אסלוג'.
עם פירוק היחידה הועברת לגדוד התשיעי בחטיבת הנגב, בפלוגת ג'יפים. לקח חלק בקרבות בצפון סיני.
מקצועו הצבאי: מקלען (בזה, שוורצלוזה, MG, Bren)
במבצע "עובדה" נשאר בכוח העתודה עקב פציעה ברגל. (באופן מקרי, הג'יפ עליו היה מצוות בד"כ עלה על מוקש בהיעדרו).
הכינוי שלו בפלמ"ח: "הבלגי". חבריו ומשפחתו כינו אותו Joske או יוסקה.
שוחרר בחודש יולי 1949 ושב לבלגיה.
נפטר בערב ליל הסדר תש"ע 29.3.2010 בבגליה, הובא למנוחות בקבוץ הסוללים.
יהי זכרו ברוך.