בת חנה ומשה-לייב, נולדה ביום ז' בתמוז תרפ"ה (27.6.1925) בלונדון, בירת אנגליה. סיימה בית-ספר גבוה והיתה למורה. לפני עלותה לארץ התנדבה ללמד במחנות לילדים פליטים באנגליה. בית-הוריה היה ספוג תרבות יהודית מסורתית ולאומית ומנעוריה גדלה בהרגשה כפי שבאה לידי ביטוי בדבריה: "ירושלים היא ביתי". בכסלו תש"ז (נובמבר 1946) עלתה ארצה. לאחר שנתקבלה כמורה בבית-הספר על שם אוולינה דה רוטשילד השתקעה בירושלים. היתה חברה מסורה ופעילה בהסתדרות "תורה ועבודה". נטלה חלק בעבודה חינוכית, כתבה ופירסמה מאמרים רבים. בחוץ-לארץ השתייכה לתנועת בח"ד ("ברית חלוצים דתיים") המזוהה עם "הפועל המזרחי". אסתר היתה מלאת התלהבות, מוכשרת, מעמיקה לחשוב ולהתחקות על שורשי הדברים. היא הירבתה לכתוב מאמרים ותיאורים שנדפסו בבטאוני תנועתה כחומר מצוין להסברה והדרכה אידיאולוגית, ואחדים מהם פורסמו אחרי מותה בעיתונות היהודית בעולם.
לאחר החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, התגייסה למחלקה דתית של בנות חי"ש בירושלים. היא נשלחה לבסיס ה"הגנה" בצובה ועבדה שם כטבחית. אחר-כך יצאה לקורס אימונים בירושלים ואחרי סיום הקורס נשלחה לנוה יעקב וגם שם עבדה במטבח והשתתפה בהגנת המקום. עם פינוי המקום, אחרי התקפות מרות וקשות, חזרה לירושלים והוטל עליה תפקיד של פיקוח על גיוס המשתמטים וגם ערכה מטעם מחלקת הסעד ביקורים בבתי- חולים, מועדונים ועוד. כבעלת יוזמה הביאה תועלת רבה בכל תפקידיה אלה. היא שידרה באנגלית בשידורי ה"הגנה" במחתרת והשתתפה באופן פעיל בוועדות ובארגונים הקרובים לרוחה ופירסמה מאמרים בשפה האנגלית ב"אגרות לאחים" ובעיתון "הגשר". בתקופת המצור והקרבות הקשים בעיר העתיקה הנצורה, הצליחה אחרי מאמצים רבים להגיע בתפקיד של מורה כביכול אל העיר העתיקה. עם בואה, מונתה למזכירת קטע והוטלו עליה תפקידי סעד, אולם היא השתתפה גם כלוחמת בהדיפת האויב. לא אחת נפצעה וגם נותחה, אולם משאך הוטב מצבה עזבה את בית-החולים עוד לפני שהחלימה כליל מפצעיה. יום לפני כניעת העיר העתיקה נפצעה פצעים אנושים מפגיעת פגז. עד לרגעיה האחרונים דאגה לחברים. אסתר נפטרה מפצעיה ביום כ' באייר תש"ח (29.5.1948), שעות אחדות לאחר פינוי העיר העתיקה. נקברה בשייח'-באדר א' בירושלים.
על גבורתה של אסתר נכתב הרבה בעיתונות בארץ וכן באנגליה ובאמריקה ובספרים שונים.
ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)