בן גולדי ומכס, נולד ביום כ"ד בטבת תרפ"ד (1.1.1924) בברלין, בירת גרמניה. בעירו למד בבית-ספר יסודי ותיכון עד להגירתו לארצות-הברית בשנת 1936. יציאתו מגרמניה נתאפשרה הודות לחברת-עזרה אמריקנית. עד בוא הוריו לניו-יורק בשנת 1940 נסתייע בקרובים. בשנים 1939-1943 למד בבית-ספר טכני גבוה וסיים אותו בהצטיינות כחשמלאי מדופלם.
בפברואר 1943 התגייס לצבא האמריקני ובחודש יולי אותה שנה הועבר לאירופה ושירת בדרגת קורפורל (רב"ט). גדודו סבל אבידות כבדות, ונותרו ממנו רק חמישים איש, והוא ביניהם. הוא התנדב לפלוגת צנחנים. בחזית אנציו באיטליה שבה שלושה חיילים נאצים וקיבל אות-הצטיינות. בכיבוש רומא נפצע קשה קיבל את אות "לב הארגמן" והוחזר לארצות-הברית לשם ריפוי שארך זמן רב. בסוף ימי שירותו שימש כקצין משגיח במחנה-שבויים גרמנים.
מששוחרר, התכונן לעלייה לארץ-ישראל ואמר להשלים לימודיו בטכניון בחיפה. לשם-כך למד עברית בבית-מדרש-לרבנים ובקורס מיוחד. הוא השתתף בארגון קבוצת נוער שעלתה על אוניית-מעפילים שהפליגה מצרפת ועלה בעצמו כסטודנט באוגוסט 1946. שנה אחת למד בטכניון בחיפה ומתוך רצון להיטיב להכיר את הארץ ותנאיה הצטרף לאחד הקיבוצים.
בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לפלמ"ח, שירת בחטיבת "הראל" ונשלח לחזית ירושלים. באחד משיריו מימי נערותו הביע את הרעיון, שאל לו ליהודי להילחם כחייל בצבאות זרים, אלא – למען מולדתו הוא. את הכרתו זו קידש במותו מות גיבורים ביום י"ב בניסן תש"ח (23.4.1948). לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע "יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים לבין היישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית-איכסא ונבי-סמואל. תנועת הכוח לנבי-סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)