ויינרמן, מרדכי

בן מלכה ודויד, נולד ביום כ"א בטבת תרפ"א (1.1.1921) בפולין. בילדותו היגר עם הוריו לארגנטינה ושם התחנך בבואנוס-איירס. בן 13 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה הראשון בקרב בני גילו במדינה רחוקה זו שיצא להכשרה חלוצית; מעשהו זה שימש מופת לרבים מחברי תנועתו שהלכו אחר-כך בעקבותיו. מרדכי עלה לארץ ביום 5.2.1946 והיה מראשוני החלוצים שבאו אלינו מארגנטינה וממניחי היסוד לגרעין הקיבוצי הלטינו-אמריקני. בבואו לנגבה נכנס מיד לעבודה ולחיי המשק והוסיף לבוא במגע עם התנועה השומרית בחוץ-לארץ. היה מתרגם חומר-הדרכה מעברית ואידית לספרדית וממציאו לתנועתו בדרום-אמריקה.

באותה עקשנות שסיגל לעצמו את המחרשה, השתמש גם במכונת-הירייה שפעל בה גדולות ביום הסתערות הצבא המצרי על נגבה. ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948), נפל בקרב על נגבה ליד מכונת-הירייה שפעל בה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנגבה.

זכרו הועלה על דפי "בטרוף הסער – זכר לחללי נגבה".

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)