בת פרניה ושלמה, נולדה ביום כ"ט בתשרי תרפ"ד (9.10.1923) בלונדון, בירת בריטניה. סילויה למדה בבית-ספר עממי ותיכון ונתחנכה ברוח של יהדות לאומית. בגיל תשע הצטרפה לתנועת- הנוער "הבונים" ובפרוץ מלחמת-העולם השנייה עמדה בראש גדוד צעירים גדול במזרח לונדון והצטיינה בטיפול בילדים בעת ההפצצות הגדולות. אחר-כך הועברה כמדריכה במעון לילדים מפונים מלונדון שאורגן על-ידי "הבונים". היא עברה הכשרה חלוצית בחווה של התנועה ואחר-כך הופקדה על פעולות השכבה הצעירה בכל בריטניה והצטיינה בעבודה; היא ערכה והוציאה לאור את העיתון "הבונה" לשכבה הצעירה ואף כתבה בו. בתקופה מאוחרת יותר עבדה כמארגנת מחלקת החינוך והנוער מטעם הקרן-הקיימת-לישראל באנגליה, ופעולתה הקיפה כאלף מורים, 500 מדריכי נוער וכ35- אלף תלמידים וחניכים במוסדות-חינוך יהודיים. היא הוציאה חומר-הסברה וספרי-עזר למורים וסיפורים ותמונות ומשחקים מרתקים לילדים על ארץ- ישראל. משעלתה לארץ בחודש יולי 1946 עברה קורס מרוכז לעברית ואחר-כך נתקבלה לעבודה בשירותי הנוער של "הדסה". הצטרפה ל"הגנה" ובתקופת מלחמת-העצמאות השתייכה לשירות הידיעות.
סילויה נפגעה ונהרגה ביום כ"ו באייר תש"ח (4.6.1948), בעת הפגזה שהנחיתו כוחות הלגיון הערבי על ירושלים, ונקברה בשייח'-באדר א'.
ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.