בן רבקה ויוסף, נולד ביום כ"ז בניסן תרפ"ג (13.4.1923) ברובע ברונקס שבניו יורק. בגיל 18 סיים בהצטיינות את הסיטי קולג' בניו-יורק ונתגלו בו נטיות לכתיבה ספרותית ולציור.
במלחמת-העולם השנייה גויס לחיל-האוויר של ארצות-הברית. שירת ארבע שנים כטייס בחזית האוקינוס השקט. הגיע לדרגת קפיטן וקיבל כמה אותות-הצטיינות.
אחרי המלחמה עבר ללוס-אנג'לס שבקליפורניה ולמד בבית-הספר לאמנות של האוניברסיטה. הוא לא קיבל חינוך יהודי, אך בשומעו על המאבק לקוממיות ישראל נתעורר בו לבו היהודי, חיפש ומצא את הקשר והתנדב לחיל-האוויר הישראלי. טיסותיו הקרביות ופעולתו להעלאת כושר יחידתו היתה בהן משום תרומה יקרה למאבקנו בקרבות יוני 1948.
בתקופת ההפוגה הראשונה שירת כקצין-קישור אווירי ליד ועדת ההפוגה של או"ם. אך ביודעו שהחשבון עם האויב עוד לא נגמר ביקש להחזירו לשירות קרבי.
בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב (אוקטובר 1948) השתתף במספר גיחות הפצצה מוצלחות על יעדי אויב בנגב. ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948) יצא להפציץ את משטרת עיראק-סואידן. המטוס נפגע באש נ"מ ונאלץ לנחות בשטח מצרי ושלושת אנשי הצוות, וסטנלי ביניהם, נרצחו בידי המצרים. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת פקד-טיס – היום סגן.
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)