אלברכט, אלברט

בן אמילי וליאון, נולד בשנת 1930 בעיר שטרסבורג, צרפת והתחנך במוסד לילדים בפריז שנקרא: "המוסד להגנת ילדים יהודים". בשנת 1947 עלה לארץ-ישראל מהעיר טולוז והתגורר זמן מה בקיבוץ.

במלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבה 7. עם כניסת הלגיון הערבי ללחימה החמיר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על- ידי מערך הלגיון בלטרון. מבצע "בן-נון א'" נועד לפרוץ את הדרך לירושלים. המשימה הוטלה על חטיבה 7, שזה עתה הוקמה, והיה עליה לכבוש את לטרון ולהגיע לאזור ירושלים. לצורך משימה זו תוגברה החטיבה בגדוד מחטיבת "אלכסנדרוני". בהתאם לתוכנית, הוטל על הגדוד מ"אלכסנדרוני" לכבוש את לטרון, על כוח מחטיבה 7 להשתלט על הרכס שמדרום ללטרון עד שער הגיא ושאר כוחות החטיבה ינועו בכביש לקרית ענבים. הכוחות יצאו למשימותיהם בליל 24-25 במאי 1948. זמן קצר לאחר היציאה נתקלו בכוחות הלגיון שהתברר כי היו עדיפים והסתייעו בתותחים, בשריוניות ובערבים מקומיים. בקרב הנסיגה הקשה, לנוכח עדיפות האויב ותנאי מזג-אוויר קשים, נפלו רבים מהלוחמים. בין הנפגעים הרבים היה גם אלברט, שנפל בקרב ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948). השאיר אחות – רות.

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)